גזר דין בתיק תפ"ח 1145/05

השופטת ב. אופיר-תום, אב"ד

הקדמה

1 .         בפנינו, עוד תיק חמור של אלימות בריונית, המצטרף לשורה ארוכה מאד של  תיקי בריונות כמותו, המונחים למרבה הצער, מעשה יום ביומו, על שולחננו.  

המדובר הוא - לפי כתב האישום המתוקן שהוגש לנו על ידי התביעה במסגרת הסדר טיעון שנקשר בין הצדדים (להלן - ההסדר) - בשני אחים תושבי לוד, אשר יצאו בצוותא למסע נקם במתלונן, גם הוא תושב לוד, בשל פגיעה מילולית של מה בכך שפגע זה, באחד מבני משפחתם.

שיאה של הפרשה, במספר יריות שירה הנאשם 1 במתלונן, בנוכחות הנאשם 2, שבעקבותיה נפצע המתלונן בחזהו, במותניו ובגפיו התחתונות, ואושפז בבית חולים. 

ביתר פירוט, מן העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן שהוגש לנו במסגרת ההסדר שעליו אעמוד בהמשך, עולה, כי תחילת הסיפור הוא בתאריך 31.7.05, כאשר פנה בן משפחתם של הנאשמים, טאלב אזברגה (להלן - טאלב) אל אחד, חמדאן עוזמי, בבקשה שישאיל לו את רכבו על מנת שיוכל לנסוע בו לחתונת אחיינו. לאחר שקיבל טאלב את הרכב (להלן - הב.מ.וו) הביאו למוסך האחים עומר, גופטאן וסחרי אלואחואח בלוד (להלן - המוסך) על מנת שיבצעו בו תיקון צבע ופוליש. 

האחים אלואחואח, ובהם האח גופטאן (להלן - המתלונן) לקחו את הב.מ.וו למוסך אחר לצורך ביצוע העבודה המבוקשת, ואולם, משניסו בעלי אותו מוסך למצוא את המדבקה בה מופיע המספר הקטלוגי של צבע הרכב,  לא נמצאה זו, וכך, הועלה החשד שהרכב מזויף.

משנודע דבר החשד  לנאשמים, הגיעו שניהם ביחד עם טאלב, למחרת אותו יום, אל המוסך ושם התפתחה תיגרה ביניהם ובין האחים בעלי המוסך. במהלך אותה תיגרה, כך כתב האישום המתוקן,  החל הנאשם 1, אחמד, להשתולל במוסך עם הרכב, כשבהמשך נופצה שמשתו על ידי  סחרי אלואחואח.

בכך לא תם הסכסוך בין הנאשמים ובין האחים אלואחואח. למחרת אותו יום, כאשר ישבו המתלונן ואחרים במוסך, שוב הגיעו שני הנאשמים, ושוב התפתח בין הקבוצות היריבות דין ודברים, שחרג הפעם מדיבורים. הנאשם 1,  כך כתב האישום המתוקן, שלף אקדח וירה בו לעבר המתלונן, מספר יריות.

המתלונן שנפגע ישירות מן הירי, נפצע בחזהו, במותניו ובגפיו התחתונות, והובהל לבית החולים.

2.          יובהר מיד, כי כתב האישום המקורי שהוגש לנו בתיק זה, ביום 5.9.06 (להלן - כתב האישום המקורי) לא כלל את הנאשם 1 (להלן - הנאשם 1, או, אחמד) אלא התיחס כל כולו אל הנאשם 2 לבדו (להלן - הנאשם 2, או, עבדל). בכתב אישום זה, ייחסה התביעה לעבדל, עבירת ניסיון לרצח של המתלונן, אותה ביצע על פי הנטען, ביחד עם אחמד. לפי טענת התביעה שם, הגיעו שני האחים למוסכו של המתלונן, ביום 2.8.05, כששניהם מצוידים באקדחים. בעוד אחמד מכוון אקדחו לחזהו של המתלונן ויורה בו, דרך עבדל את אקדחו שלו. לאחר מכן, כך כתב האישום המקורי, נמלטו השניים מן המקום.

עבדל, הואשם איפוא, בכתב האישום המקורי, בעבירת נסיון לרצח כמבצע בצוותא עם אחר, וזאת, מתוך כוונה לגרום למותו של המתלונן.

אחמד לעומת זאת, לא הועמד לדין במסגרת כתב האישום המקורי, בשל הימלטותו מן המשטרה, ואי יכולתה לאתרו.

הוספתו של אחמד היום לכתב האישום המתוקן כנאשם עיקרי, התאפשרה לאחר שהסגיר עצמו לידי המשטרה, בעקבות ההסדר, אותו קשר סניגורם המלומד של השניים, עו"ד מרוז, עם התביעה. 

דוק, כל העובדות שהובאו לעיל מתוך כתב האישום המקורי, אינן רלוונטיות לדיון שבפנינו היום, לאחר המרתו של כתב האישום המקורי בכתב האישום המתוקן, נשוא הסדר הטיעון. אין צריך לומר כי עובדות אלה, לא היו מובאות כלל במסגרת הדיון דנא, אילולא עלה הצורך להסביר, כיצד הפך כתב האישום המקורי שהתייחס לעבדל בלבד, לכתב אישום מתוקן, אשר התייחס אליו ואל אחמד, כנאשם עיקרי.

3 .         יוזכר גם זאת, כבר בעת הקראת כתב האישום המקורי בפני עבדל, בישיבת יום 6.11.05 (ראו, עמ' 2 לפרוט') עתר סניגורו לדחיית הדיון בעניינו על מנת שיוכל לנסות "לקצר את ההליכים" כלשונו, על ידי הידברות עם התביעה. לאחר דחיות מספר של הדיון, בעקבות בקשותיו של הסניגור שאכן נכנס למו"מ עם התביעה בדבר סיומו של התיק בדרך מקוצרת, הודיענו בישיבת יום 6.2.06, כי הפרקליטות "איננה מוכנה" להביא לסיומו של התיק לגבי הנאשם האחד לבדו, שכן, כלשונו: "יש עוד שניים בחוץ שאינם שלנו" (עמ' 6 לפרוט').

על רקע הודעה זו של הסניגור, קבענו את התיק להוכחות ליום 5.7.06.

עם זאת, קבענו ישיבת תזכורת נוספת לבקשת הצדדים, ליום 11.5.06, שבה הודיעה לנו התובעת, כי עדיין מתנהל מו"מ בין הצדדים בנסיון להביא בכל זאת לסיום הפרשה, וכי הדבר תלוי ב" מעורב נוסף שהוא העיקרי בעצם", כלשונה. לפי דברי התובעת בישיבת תזכורת זו, היה זה מעניינה של התביעה לסיים הכל "במיקשה אחת" (עמ' 8 לפרוט').

ביום 15.6.06 התיצבו הצדדים בפנינו, והודיעונו כי אכן הצליחו לקשור את כל הקצוות, וכי הגיעו להסדר טיעון (להלן - ההסדר) שבמסגרתו הוחלט על הגשתו של כתב האישום המתוקן נשוא הדיון דהיום, שאליו צורף אחמד, כנאשם עיקרי, לאחר שהסגיר עצמו יום קודם לכן, בעקבות חתימת ההסכם נשוא ההסדר.